הרשעת סגנית בכירה לממונה אזורי מע"מ רמלה בעבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים

אין הופעה מטעם המאשימה.

ניתן להניח שהסיבה נעוצה בשביתת פרקליטי המדינה.

אני מחליטה להשמיע את הכרעת הדין בנוכחות הנאשמת ובא כוחה בלבד.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"א , 23/12/2010 במעמד הנוכחים.

הכרעת דין

מ ב ו א

ב-14.12.03 סערה רשות המסים כאשר התברר שנפלה קרבן להונאה, ושילמה 817,820 ש"ח כהחזר מס תשומות לעוסק פיקטיבי בשם ביטוש אטנסוב, על יסוד דו"ח תקופתי כוזב אשר הוגש לתחנת מע"מ רמלה, ובו בקשה להחזר תשומות בסכום האמור. אותה עת כיהנה הנאשמת כסגנית בכירה לממונה אזורי מע"מ רמלה. בתוקף תפקידה זה טיפלה הנאשמת בבקשת ההחזר האמורה, ואישרה את תשלומה לעוסק. הסכום האמור הועבר לחשבון הבנק של העוסק ב-12.12.03.

מידע אקראי וחקירה מהירה הביאו לחשיפת ההונאה, הרשות פעלה לעיכוב הכספים בחשבון הבנק, טרם משיכתם, ונעצרו המעורבים בהונאה - אלברט סרדס, מוטי זמיר והעוסק הפיקטיבי, ביטוש אטנסוב (להלן בהתאמה: "סרדס" ; "זמיר" ; "ביטוש" ). רק כעבור חודשים אחדים עלה חשד למעורבותה של הנאשמת בפרשה. הנאשמת נחקרה והועמדה לדין גם היא, הכל כפי שיפורט להלן.

כתב האישום והעובדות  

הוגש כתב אישום נגד סרדס וזמיר (הנאשמים 1 ו-2), וכן, נגד חברת "בנטו שיווק נעליים בע"מ" (חברה בבעלות סרדס, היא הנאשמת 3 בתיק). הנאשמת שלפניי היא נאשמת 4 בכתב האישום.

סרדס ו זמיר הואשמו, בין השאר, בכך ש רקמו מזימה וקשרו קשר להוציא לפועל תכנית הונאה כלפי רשויות מע"מ, ובאופן ספציפי כלפי תחנת מע"מ רמלה, כשמגמת הקשר לקבל במרמה החזר מס תשומות בסכום נכבד.

בהתאם לכתב האישום, מימשו סרדס וזמיר את תוכנית הקשר האמורה כדלקמן: השניים הקימו בכזב עסק פיקטיבי, אשר פעל, לכאורה, בתחום המסחר והשיווק של נעלים; הם גייסו את ביטוש כ"איש קש", שהתחזה לבעל עסק פיקטיבי בשם "ביטוש שיווק והפצה" , ועוד ביצעו במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2003 פעולות שונות שנועדו להעניק לעסק נופך של אמינות. בין השאר, פתחו סרדס וזמיר חשבון בנק בשמו של ביטוש בסניף של בנק לאומי לישראל בע"מ בבת-ים (להלן: "הבנק" ), פנו ליועץ מס, ובאמצעותו רשמו את ביטוש כ"עוסק מורשה" (להלן: "העסק" או "העוסק" ) לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" ), וזייפו חוזה שכירות של חנות בקניון בעיר מודיעין, לפיו שכר העסק, לכאורה, את החנות ב-25.10.03.

לצורך קידום תכנית המרמה המתוארת, נאמר בכתב האישום, זייפו סרדס וזמיר 45 חשבוניות מס, אשר נחזו להיות חשבוניות של ספקים שונים, ולפיהן סופקו, כביכול, סחורות לעסק. סכומן הכולל של החשבוניות היה 6,547,263 ש"ח (להלן: "החשבוניות המזויפות" ), והמס הגלום בהן 998,886 ש"ח.

המרמה התגבשה כאשר הגישו הקושרים לתחנת האזורית של מע"מ ברמלה דו"ח תקופתי על שם העוסק ביטוש, ובו דיווחו על היקף העסקאות בעסק בחודש אוקטובר 2003 ועל המס ששולם, וביקשו החזר מס תשומות בסך 817,820 ש"ח (הדו"ח התקופתי, הכולל בקשה להחזר, יכונה להלן, לפי העניין: "הדו"ח" , או, "ההחזר" , או, "הבקשה" ). לדו"ח צורפו 45 החשבוניות המזויפות בגין רכישת המלאי, וטופס ריכוז שלהן. לדו"ח צורפו גם חשבוניות מזויפות בגין מכירת סחורות ללקוחות, מכירות שלא היו. ההחזר צפוי היה להתקבל בחשבון הבנק שנפתח בשמו של ביטוש.

בכתב האישום נאמר, כי הנאשמת כיהנה כסגנית בכירה לממונה אזורי מע"מ רמלה, וכי בתוקף תפקידה ובמסגרת סמכותה, היא אישרה את ההחזר לתשלום לעוסק. ביום 12.12.03, בהסתמך על אישורה של הנאשמת, העבירו רשויות מע"מ את סכום ההחזר לחשבון הבנק של ביטוש.

סרדס וזמיר עמדו למשוך את סכום ההחזר מהבנק ב-15.12.03, באמצעותו של ביטוש. השניים הבטיחו לביטוש תגמול כספי עבור שיתוף הפעולה עמם, וסיועו במשיכת הכסף מהבנק. אולם, המזימה נחשפה באקראי סמוך מאוד לפני משיכת הכסף מהבנק. ביום המיועד לתשלום ההחזר היא סוכלה. חוקרי מע"מ המתינו בבנק לבואם של העבריינים, וסמוך לאחר שהגיעו סרדס וביטוש לבנק - הם נעצרו. זמיר נעצר בשלב מאוחר יותר.